קרקע חקלאית להפשרה – כל מה שרציתם לדעת

פורסם בקטגוריות כללי בתאריך 27 בספטמבר, 2011 על ידי sean – אין תגובות

החיפוש אחר מציאות והזדמנויות בשוק הנדל"ן, בעיקר על רקע התייקרות הדירות ומחסור בבנייה חדשה, הוליד לאחרונה גל ביקושים די רציני על קרקע חקלאית. יותר ויותר אנשים, גם רוכשים פרטיים החולמים על צמוד קרקע משלהם וגם משקיעי הנדל"ן המחפשים מקור השקעה כדאי, רוכשים לעצמם פיסת שטח עליה מגדלים היום קישואים או מלפפונים, בתקווה כי בעתיד היא תופשר ותניב להם רווחים נאים.

תקוותיהם של רבים מהרוכשים אכן מתגשמות ובסופו של דבר הם זוכים בבית חלומותיהם או בסכום כסף הגדול פי 3 ולעתים גם פי 5 מסכום השקעתם הראשונית. אך ישנם גם מקרים הפוכים, בהם הרוכשים המאושרים נשארים עם ידיים וכיסים ריקים. וזה קורה לא בגלל הקרקע עצמה אלא בשל חוסר מודעות וידיעה של כל הגורמים המשפיעים על הצלחת ההשקעה.

אז מה אנו צריכים לדעת בטרם נכנסים לתחום של קרקע חקלאית ובטרם חותמים על חוזה רכישה?

בדיקות רישום בעלות
בדיקת רישום בעלות על הקרקע היא הכרחית בעת רכישת קרקע חקלאית. יש לוודא כי נוסח הרישום נקי מכל שעבוד לצד ג' ולפניכם אכן בעל הקרקע עצמו. בנוסף, יש לוודא כי לקרקע קיימת תוכנית מדידה מטעם מודד מוסמך.

מיקום הקרקע
לאחר הבדיקה של חוקיות הקרקע חשוב להפנות את תשומת ליבינו לפרמטרים העשויים להשפיע על עתידה. מיקום הוא אחד הפרמטרים כאלה – ככל שהקרקע קרובה יותר למרכזי מגורים ולשכונות של העיר או היישוב, יש לה סיכוי גבוהה יותר לעבור שינוי יעוד ולהפוך לקרקע למגורים. כך גם לגבי קרקע שבתוך התחום המוניציפאלי של עיר ו/או בתוך תוכנית המתאר. אך זה לא אומר שבמצב כזה היא בהכרח תופשר, לעיתים היא עלולה להפוך לכביש עירוני עוקף או שמורת טבע. על כך, חשוב לבדוק את ייעוד הקרקע.

ייעוד הקרקע
בכדי לבדוק את ייעוד הקרקע: האם בעתיד היא אכן תשמש למגורים, מומלץ לגשת לעירייה לוועדת התכנון ולבדוק את תמ"א 35 של אותו האזור ובאיזה שלב נמצאות התוכניות. בנוסף, יש לבדוק את תוכנית המתאר המחוזית ואת תוכניות המתאר הארציות, המעניקות מענה לצרכי הפיתוח הצפויים תוך שמירה על רצף שטחים פתוחים, שטחי חקלאות, נוף ומורשת. אומנם, חשוב לזכור כי גם קרקע המיועדת בעתיד להפשרה ולשינוי יעוד למגורים, לא תמיד ולא כולה אכן מיועדת למגורים: בדרך כלל כ- 50% מהקרקע מיועדת להקמת מבני ציבור ותשתיות עירוניות.

גורם הזמן
אלמנט נוסף שעלול להכריע את ההצלחה של השקעתכם הוא גורם הזמן. הפשרת קרקע חקלאית למגורים והכנה של תוכניות בנייה עלולות לקחת לא מעט שנים. הרי כולנו שמענו על נפלאות הבירוקרטיה המקומית ועל הליכי הפשרה ארוכים למדי. במצב כזה ובמהלך השנים, המשקיעים לא נהנים מתשואה על הקרקע, בדומה להשקעה באפיקים נדל"ניים אחרים.
לכן, אם לא תרצו שהריבית לא תבלע את השקעתכם, חשוב לוודא באיזה שלב נמצאים תוכניות ההפשרה של אותה הקרקע והאם הן עברו וועדות ההתנגדות.

מס שבח
מכירת קרקע חקלאית מחייבת את המוכרים לשלם מס שבח למדינה. שיעור המס עומד כיום על 20%, בזמן שבעבר הוא עמד על 50%. לכן, שיעור זה חל באופן מודולרי וליניארי, לדוגמא: על קרקע שנרכשה ב- 1990 ונמכרה ב- 2010 ישולם מס בשני חלקים, לפי 50% ולפי 20%. בנוסף לכך ניתן לנכות משווי המכירה את כל ההוצאות שהוצאו לשם השבחת הקרקע ועד ליום המכירה, לרבות עלויות פיתוח, תשלומים למינהל, היטל ההשבחה ששולם לוועדה המקומית, מס הרכישה ששולם בגין רכישת הקרקע, שכר טרחת עורכי דין וכן הלאה.

שיתוף עם רוכשים אחרים
מכירת קרקע חקלאית מתבצעת בדרך כלל באמצעות מכירת מספר חלקות. משמעות הדבר כי כדאי לבדוק ולדבר עם רוכשים פוטנציאליים אחרים כיצד ניתן להתאגד ולהפיק מאקסימום מהעסקה.

קרקע חקלאית תופס תאוצה כהשקעה מניבה ?

פורסם בקטגוריות כללי בתאריך 27 בספטמבר, 2011 על ידי sean – אין תגובות

המחירים הגבוהים של דירות למכירה, התייקרות המשכנתאות והמחסור בשטחים להקמת שכונות מגורים חדשות, הציבו את המסחר בקרקעות חקלאיות במקום בולט ואף מרכזי בשוק הנדל"ן בישראל. מסתבר שרכישת קרקע חקלאית מהווה פתרון נפלא (הערה: אופטימי מידי) לכל המבקשים להגשים את חלום הדירות, שכן היא יכולה להיות גם השקעה כדאית לכספם. כך לדוגמא, מי שידו אינו מוסגת לרכוש דירה ממוצעת במחיר של 1.2 מיליון שקל יכול היום לרכוש קרקע חקלאית תמורת כ- 200 אלף שקל ובעוד כמה שנים ליהנות מרווח של כ- 600-700 אלף שקל או מבית פרטי על אותו השטח.

הערות של שון: הפסקה הראשונה אופטימית מידי, קרקע אינו מהווה תחליף לבית למגורים, זה סוג של השקעה. סמנתי את החלקים שאני חושב שיש צורך לצנן.

במהלך העשור האחרון המדינה הפשירה קרקעות חקלאיות בהיקפים חסרי תקדים וגם בעתיד הקרוב היא צפויה להציף את השוק בעוד ועוד קרקעות עליהן יקומו שכונות מגורים חדשות. כיום כמעט בכל עיר ואזור בארץ ישנה תכנית מתאר, המגדירה את השימוש בקרקעות המיועדות להפשרה ועד השלב בתהליך ההפשרה בו הן אוחזות: קרקעות בכפר אברהם בפתח תקווה, בפרד חנה כרכור, בהרצליה, בנתניה, בטבריה וכן הלאה. והנה דוגמא: ברחובות, קרקע חקלאית שנרכשה ב- 2007 תמורת 132 אלף שקל לדונם נמכרה לפני כשנה תמורת 250 אלף שקל – עלייה של 89% בשנתיים.

הערות של שון: האם שינוי את התוכנית של אותה קרקע , או שזה עליית מחירים ספקולטיבית ?

עם זאת, קרקע חקלאית לא תמיד ולא לכולם מבטיחה עתיד זוהר. רכישת קרקע חקלאית דומה במהותה להימור בקזינו הכרוך בסיכון לא מבוטל לאבד את הכסף: מדובר ברווח יחסית גבוה הניתן להשגה בתנאי שנהיה ברי מזל. אבל ככה זה בתחום הנדל"ן: בשביל להרוויח לעיתים כדאי לקחת את הסיכון. הרי גם המשכנתא עלולה לא פעם להפוך לסיכון גורלי שבסופו של דבר ירושש את בעליה.

מצד שני, השקעה בקרקע חקלאית שונה מהימורים בכך שהיא מבטיחה לבעלי ההשקעה ביטחון כי למרות הכל: תהפוכות בשוק ההון, אינפלציה או מפולות של חברות כאלה ואחרות, הקרקע תישאר בידי בעליה. גם אם היא תופשר רק בעוד כעשור או שניים.

איתור קרקע חקלאית למטרות רכישה היא למעשה נישה הדורשת התמחות משום שלא כל הקרקעות החקלאיות מתאימות לצורכי בנייה: מלבד מיקום הקרקע ביחס למרכז וליישובים הסמוכים, יש להתחשב גם באופי העסק המתוכנן להקמה ובשכנים. זו הסיבה כי חלקם הגדול של רוכשים מעדיפים לפנות לחברות נדל"ן מקצועיות העוסקות בתחום ומציעות למכירה קרקעות "יותר בטוחות" לרכישה.